סונול ישראל בעמ נ' משתלת לירונוי (2000) בע"מ ואח'

נוכחים:

המצהיר - מר סיסי יאיר - בעצמו

החלטה

התובעת הגישה תביעה כספית על סך של כ-2800 ₪ בגין יתרת חוב של המבקשות, הנובע לטענתה משירותים וטובין שסופקו למבקשים, אשר המבקשות לא שילמו בעדם.

המדובר בשתי חשבוניות אשר לא שולמו כתוצאה מביטול הוראת הקבע שמסרו המבקשות לתובעת, ביטול שאין עליו מחלוקת.

עילת ההגנה של המבקשות, בבקשה כפי שהוגשה, היא עילה של קיזוז סכומים שלטענתם חבה להם התובעת כתוצאה מאותה עיסקה.

יובהר כי מדובר בתובענה לסכום קצוב הנסמכת על ההסכם בין הצדדים שחלים עליו, כעל כל חוזה מסחרי אחר, הוראות חוק החוזים.

הוראות חוק זה קובעות בסע' 53 לחוק את זכות הקיזוז, זכות שאינה חייבת להיות קצובה שמדובר בחיובים הנובעים מאותה עיסקה.

אין מחלוקת שבין הצדדים היתה רק עיסקה אחת, לפי הסכם מסגרת אחד, לפיו סופקה סחורה לשיעורין ובוצעו תשלומים לשיעורין.

אשר על כן עצם העובדה שהמבקשות ראו לקצוב את החיוב שהם זוקפים לזכותם, אינה מעלה או מורידה, וגם אם לא היו עושים כן, היתה עומדת להן זכות הקיזוז.

זכות הקיזוז הנטענת, מקורה בטענת המבקשות במשך שנים, ובניגוד להתחייבות התובעת, לא חושבו סכומי ההנחות שהיו זכאים להם המבקשות.

השאלה אם הגיעו למבקשים הנחות אם לאו, מצויה במחלוקת, משום שהמסמכים אשר צורפו לבקשה בעניין ההנחות, אינם חתומים על ידי התובעת. אם כך, הרי עומדת לכאורה טענת המבקשות כטענה בעל פה כנגד מסמך בכתב, ואין לדחות בקשתם על בסיס כלל זה.

זאת ועוד, לא מן הנמנע לראות במסמכים ששלחה התובעת למבקשים לצורך חתימה, הצעה למבקשים ההופכת להסכם מחייב, עם קיבולה על ידם בעצם חתימתם על המסמך. יוער, שלא נשללה בחקירה הנגדית הטענה שמי ששלח את המסמכים נשוא ההנחות שצורפו לבקשה, היא התובעת.

בשולי הדברים יוער שאף טענת המבקשות, אשר באה לידי ביטוי גם בבקשה וגם בחקירה הנגדית, לפיה נציגי התובעת אישרו בפני מנהל המבקשת 1 ובפני המבקשת 2, את הזכאות להנחות ואף הציעו לפצות את המבקשות בהנחות לעתיד, לא נסתרה בחקירה הנגדית ויש בה משום ראשית ראייה לטענות המבקשות בדבר ההנחות.

עניין נוסף שיש לדון בו הוא טענת ההשתק לכאורה בה מחזיקה התובעת, הטוענת בפני המבקשות, הן בכתובים כעולה מנספח א' לתצהיר המבקשות והן בדיון דהיום, כי המבקשות לא בדקו את החיובים החודשיים ולא העירו כל הערות בקשר אליהן, אלא הן מבקשות לשטוח את טענותיהן כ-5 שנים לאחר קרות האירועים. אשר לעניין זה, הלכה היא כי אין בתנאי בהסכם בין הצדדים השולל מבעלי החוב את האפשרות לטעון בדבר נכונות החוב לאחר חלוף 30 יום, משום לחסום טענות הגנה בביהמ"ש.

סברתי כי מן הראוי שביהמ"ש הנכבד אשר ידון בעניין ויהיו בפניו מלוא הראיות, יתן דעתו אף לטענת ההשתק, הנובעת מן השיהוי לכאורה של המבקשות.

לאור האמור, הבקשה מתקבלת.

התצהיר ישמש כתב הגנה.

נוכח סכום התביעה יתנהל דיון מהיר.

תצהירי עדות ראשית יוגשו בתוך 45 יום מהיום, לרבות כל המסמכים שבדעת הצדדים להגיש.